ייצור תערובת לבעלי חיים, ביחוד למשק העופות בישראל, מתפתח במקביל להתפתחות ענף הלול. בלי מערכת הספקת מזון מסודרת לעופות, אי אפשר לקיים את ענף הלול. “מכוני התערובת” הראשונים היו למעשה אסמי תבואה לשמירת גרעינים אחרי הקציר (חיטה, סורגום). ברוב הקיבוצים הראשונים (שנות ה-40 של המאה הקודמת), ובמושבים הוותיקים, היה מתנשא “סילו” גבוה מבטון או מברזל לאחסון ושמירת גרעינים וגידולי שדה אחרים. עם התפתחות גידול בעלי חיים במשקים, אסמי התבואות החלו בהכנת תערובות. ערבוב ידני של גרעינים בתוספת כוספאות, מינרלים ושמנים שונים, יצרו תערובת שנשלחה למשקי הגידול בשקים.
אסמי התבואות, הפכו למכוני תערובת קטנים בהרבה קיבוצים ומושבים וותיקים. בשנות ה- 60 החלה הקמת מכוני התערובת האזוריים. הגדלת יצור בעלי חיים בישראל (עופות, רפת חלב) והבנה שהזנת בעלי חיים מהווה את ההוצאה הגדולה ביצור, חייב את ייעול היצור. רבים מהקיבוצים לפי שיוך ארגוני ואזורי התאגדו, הקימו מכוני תערובת ומפעליים חקלאיים/תעשייתיים לטיפול בתוצרת חקלאית (מחלבות, בתי אריזה, משחטות). המכונים האזוריים הלכו וגדלו. המכונים הפרטיים הקטנים הלכו ונסגרו, המגדלים שלהם הצטרפו למכונים האזוריים הגדולים. יחד עם זאת, שוק המספוא נפתח. המדינה פתחה את שוק רכישת הגרעינים, העבירה את זיכיון היבוא לכול החברות העומדות בדרישות. במשך השנים, שוק מכוני התערובת התייצב. נכון להיום יש כ- 20 יצרני תערובת, רובם שייכים לאגודות חקלאיות שיתופיות. מספר מועט מאוד (5-7) של יצרני תערובת פרטיים נמצאים בשוק יצרני התערובת.
“רפאל תערובות” – הוא אחד מאותם יצרני התערובת, שהקים מכון חדש, למרות המגמות בענף ויציאת מכונים פרטיים מהשוק. הוותיקים (בשכירות במכון בני ציון), שהצליח לשרוד מתוך הרבה יצרני תערובת קטנים שנעלמו.
אילן רפאל, לולן מזה 40 שנה
כ-40 שנה מעורב אילן רפאל בתעשיית העופות. כמגדל פטמים ומטילות וכיצרן תערובת לבעלי חיים (מטילות, פטם, בקר, צאן, דגים, חיות מחמד). הכול התחיל בשנות השמונים הראשונות, ברעננה המושבה. אילן הבין שענף גידול העופות מתפתח. שכר מבני לול של חקלאים מרעננה המושבה והתחיל בגידול פטמים. עד מהרה, הרחיב את היצור ע”י שכירת מבנים ומכסות גם בישובים בסביבה. לאחר כ- 10 שנים, הפך להיות מהמגדלים הפרטיים הגדולים בישראל. 600 אלף פטמים במחזור ו- 30 אלף מטילות לביצי מאכל. כמגדל פרטי, בעל רקע אקדמי בכלכלה, הבין אילן כי התערובת מהווה כ- 70 אחוז מתשומות הגידול. הבין שיש להתייעל ולחסוך בעלויות היצור. בתחילת 1990, החליט להיכנס ליצור עצמי של תערובת. שכר את מכון התערובת המושבי בבני ציון (עמד בפני סגירה). בימים ההם, היה צריך הרבה אומץ כדי להיכנס לשוק באופן פרטי לצד המכונים הגדולים. מחירי גרעינים גבוהים, חוסר יציבות כלכלית, שער דולר “משוגע”. אילן החליט ל”קפוץ למים” עם הסכם חכירה ל- 10 שנים, ואפשרות לצאת אחרי השנה הראשונה.
בתחילה ייצר תערובת לצריכה עצמית, כ- 1000 טון לחודש. עם הזמן, לאור הביקוש ממגדלים אחרים הכפיל את הכמות. המטרה אומר אילן הייתה: “למכור ולשווק מוצר איכותי ולא מחיר”. איכות התערובת הוכיחה את עצמה והמגדלים אהבו את השרות ואת תוצאות הגידול. המכון הקטן בבני ציון, ידע לייצר גם תערובות לבעלי חיים אחרים ( צאן, בקר). אילן, הבין שיש להתאים את סוגי התערובת וההרכבים לפי תנאי הגידול ודרישות השוק בהם עובד החקלאי. גידול חורף, גידול קיץ, שיווק שוק חי, או משחטה, השוק החרדי. לכול אחד התאים את התערובת הנכונה סוג של “מכון בוטיק”.
לאחר 10 שנים, בגמר החוזה עם מושב בני ציון, אילן עמד בצומת דרכים. האם להמשיך לייצר בבני ציון? האם לשכור ולהפעיל מכון במקום אחר? המכון היה קטן, מיושן והצריך השקעה. הרבה חברים לא “אהבו” את המשך הפעלת המכון במושב. אילן החליט להמשיך בהפעלת המכון, תוך השקעות שנדרשו בכדי להבטיח את רווחת התושבים (לפי דרישות משרד הגנת הסביבה). תקופה זו, נמשכה 7 שנים. המכון המחודש, הגדיל את התפוקה וגם החל לייצא תערובות מסוגים שונים למדינות אפריקה. בנוסף פיתח ייצור תערובות חדשות לצאן תערובות שיוצרו בשיטה ייחודית אותה מחקים היום כלל המכונים בארץ.
אילן התבסס והתפתח במכון הקטן בבני ציון, אבל הבין שאין זה פתרון לאורך זמן. צריך לחשוב על מקום אחר. לאחר חשיבה ארוכה, התייעצויות ובדיקות כלכליות, הוחלט על הקמת מכון תערובת חדש. 4 שנים של תכנון, ואחרי קבלת האישורים המתאימים (קשיים בירוקרטים), נבנה המכון החדש (ע”י חברה זרה). ב- 2014 החל לפעול המכון החדש באזור התעשייה עמק חפר, תחת התקנים המחמירים 9001 ISO ו- HACCP.
המכון ניבנה עם מערכות חדשניות וטכנולוגיות משוכללות. מערכת בקרה חדשנית ואוטומטית, המאפשרת יצירת סוגי תערובות שונים לכול סוגי בעלי החיים. (שליטה ובקרה מרחוק).
“לייצר תערובת אנחנו יודעים – צריך לדעת גם לשווק”
“עכשיו חובת ההוכחה עלינו”, אומר אילן ומוסיף: “לייצר תערובות אנחנו יודעים – עכשיו צריך גם לשווק”. ממכון המייצר 2,000 טון בחודש, למכון עם כושר יצור של 20,000 לחודש.
מעטים הם המכונים הפרטיים ששרדו, התחרות בשוק חזקה. מה גרם לך לחשוב שזה אפשרי? אנחנו בשוק הזה כבר 30 שנה, יש לנו צוות מקצועי בעל ניסיון עשיר. המכון החדש יכול לתת מענה לכול ענפי החי, תוך עמידה בדרישות בטיחות ביולוגיות מחמירות. המכון החדש מאפשר לנו גמישות רבה ומתן פתרונות מגוונים בו זמנית למספר לקוחות. החברה שמה דגש רב על איכות חומרי הגלם ונותנת תמיכה מקצועית לחקלאים. בנוסף לכך, ענף בעלי החיים ממשיך להתפתח. גידול הדגים (מייצר תערובת לגידול דגים ל”דגי שאן”). יצור תערובת לעגלים וצאן המיובאים לארץ, הגדלת ענף המטילות. גם שוק יצוא תערובות ותרכיזים מתפתח ברחבי הגלובוס ואנחנו בפנים.
נכון להיום אחרי 6 שנים של פעילות המכון החדש, ו – 40 שנה כמגדל עופות וייצרן תערובת, אילן מסתכל אחורה בגאווה. למרות הקושי, התחרות מול המכונים השיתופיים והשינויים בחקלאות, המכון החדש היה להצלחה. מברך על כול הדרך הארוכה שעשה, כמגדל עופות וכיצרן תערובת. הכול “מכתוב מלמעלה” הוא אומר: לא התכוונתי להיות מגדל עופות (רק זמני), לא חשבתי על הקמת מכון תערובת, והנה אחרי 40 שנה, ממשיך בהנאה לגדל עופות, וממשיך בגאווה לייצר תערובת.
“אנחנו בחברה”, אומר אילן “שמנו לנו למטרה, לשווק איכות ולא מחיר גם היום, להעניק את השירותים ואת המוצרים באיכות מכסימלית, תוך הקפדה על מתן יחס אישי וידידותי”.
ייצור תערובות למשקי העופות בישראל התפתחה ביחד עם ענף הלול: מאסמי התבואה והסילואים של פעם ועד למכוני התערובת של ימינו, הדרך הייתה ארוכה ומאתגרת. מה מייחד את “רפאל תערובות”? שוחחנו
ימים א’-ה’: 08:30-20:30
ימי שישי: 08:30-14:00
רפאל פטס
רח׳ המסיק 15 עמק חפר
טל. 052-9156626
[email protected]
